חסה
החסה
אנחנו קוראים לה חסה ערבית אבל בשאר העולם מכירים אותה כחסה רומאית, או romaine. שני השמות נכונים: ערבית כי החסה שאנחנו מכירים תורבתה וגדלה לראשונה במצרים העתיקה, מתישהו באזור שנת 2000 לפני הספירה, ורומאית כי הרומאים והיוונים הם אלו שהביאו אותה לאירופה ומשם לשאר העולם.
ב-100 גרם חסה יש בערך 55 קלוריות. כשמחסירים מהקלוריות את האנרגיה שהגוף משקיע בלעיסתה ועיכולה, מתקבל מאזן קלורי שלילי, כלומר, החסה מכניסה לגוף פחות ממה שהוא מוציא עליה. אבל ברגע שתיבלתם את החסה ברוטב עשיר כמו של סלט קיסר, הפרתם את המאזן הזה.
מעבר לקלוריות, שימו לב שהעלים הירוקים הכהים של החסה, שברוב המקרים זורקים, הם אלו שמכילים את מרבית החומרים המזינים שהיא נושאת, ביניהן ויטמינים A, C, K ו-B6, וכן חומצה פולית ובטא קרוטן, שניהם נוגדי חמצון חזקים.
בישולים מעניינים:
לא הרבה אנשים יודעים את זה, אבל חסה לא מוגבלת רק לעולם הסלטים. הם מתנהגים מצוין בבישול – באופן שמזכיר מאוד עלי תרד, ולהוסיף אותה למרקים או אפילו לשייקים. הכנה אחת מימי הביניים של הירק היא לצקת שמן חם, שמבשל קלות ומרכך את העלים, ורק אז מתווספים החומץ והתיבול.
מרק חסה (ועלים ירוקים)
מצרכים
רבע קילו אורז (בסמטי או תאילנדי או פרסי)
כרישה אחת (שלמה על עליה הירוקים) קצוצה דק
כשני תריסרים עלי בזיליקום קצוצים
צרור (תריסר ענפים לערך) פטרוזיליה קצוץ
3 ענפי סלרי עלים (אמריקאי) קצוצים
גזר בינוני קצוץ
פלפלון חריף
חבילת עלי מנגולד קצוצים גס
ראש חסה קטן קצוץ גס
2 תפוחי אדמה בינוניים קלופים וחתוכים לקוביות
צרור עלי תרד שטופים
מלח
פלפל
שמן זית
גבינת פרמזן מגוררת
אופן ההכנה
בסיר גדול נותנים חצי כוס שמן זית. מחממים ומטגנים תוך אידוי את הכרישה, בזיליקום, פטרוזיליה, סלרי, גזר ופלפלון חריף עד שהירקות מתרככים. מוסיפים מנגולד, חסה, תפוחי אדמה ותרד וממשיכים בטיגון תוך ערבוב עד שהעלים הירוקים מתרככים. מתבלים במלח ופלפל ומוסיפים שני ליטר מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עשרים דקות בסיר מכוסה.
בעזרת בלנדר-יד מרסקים מעט את תוכן הסיר (לא חובה. אפשר להשאיר את העלים שלמים). מוסיפים את האורז, מביאים שוב לרתיחה ומבשלים כרבע שעה (עד שהאורז מוכן).
יוצקים לצלחות, מזליפים מעט שמן זית, בוזקים פרמזן ופלפל שחור ומגישים.